טיפול במבוגרים

טיפול פסיכולוגי במבוגרים, בניגוד לטיפול בילדים, נעשה בעיקר דרך המדיום המילולי. אצל ילדים צעירים שפת הטיפול המרכזית היא פעמים רבות משחק. אולם, מרגע שתקשורת מילולית נעשית השפה העיקרית, כל חשיבתנו מונחית על ידי השפה ואפילו רבדים בלתי מילוליים ברובם, כמו חלום ופנטזיה הם בלתי נפרדים מהתפקוד השפתי.
עם זאת, קשר טיפולי מוצלח מתרחש בערוצי תקשורת מרובים: המטפל והמטופל מעבירים זה לזה מסרים בשפה, בשפת הגוף, באווירה רגשית, בשתיקות כמו גם בדיבור.
טיפול פסיכולוגי במבוגרים הוא, אם כן, מפגש לשיחה "רב ערוצית" בין שני מבוגרים, שיוצאים יחד למסע הכרות עצמית של המטופל. 
סביב הבחירה לפנות לטיפול עולים חששות ופעמים יש מידה מסוימת של אמביוולנטיות, שכן התחלת טיפול אינה בחירה פשוטה. היא כרוכה בהחלטה להתחיל להתמודד עם מקומות כואבים בתוכנו ועם הצורך לסמוך על אדם אחר שיעזור לנו בכך. אנשים רבים בתרבותנו האינדיבידוליסטית חוששים מהאפשרות של מתן אמון באחר וחרדים מפני מה שהם רואים כסכנה ל"תלות".

הפרדוקס הוא, שהניכור שתחושות אלו יוצרות הוא פעמים רבות הסיבה לפנייה לטיפול מלכתחילה. אנשים אחרים מרגישים קושי למקד בעצמם משאבים כספיים או לבקש את תשומת לבו של אדם אחר לבעיותיהם, ורגילים לסמוך על עצמם בלבד או אף להיות אלו שמטפלים באחרים. אלו הם כמובן רק כמה דוגמאות לקונפליקטים שהופכים את ההחלטה לפנות לטיפול להתלבטות מורכבת עבור חלק מהאנשים.

בטיפול, הקונפליקטים הללו נאספים אל תוך העבודה המשותפת ומובנים כחלק מהנושאים עמם הפונה מתמודד. המטרה היא לעבוד עם החוויה הנפשית על רבדיה המרובים לחשוב ולדבר את מה שעד כה לא נחשב ודובר ולאפשר התנהלות אחרת אל מול הקונלפליקטים והקשיים שעד כה ניהלו אותנו. החלטה להתחיל מסע שכזה יכולה  כרוכה באופן טבעי בקשיים והתלבטויות אך טומנת בחובה פוטנציאל אדיר לשינוי.

טיפול פסיכולוגי במתבגרים הוא טיפול שנעשה על קו תפר קריטי בחייו של המטופל. המעבר מילדות לבגרות ידוע כמסובך ורגיש. בפני המתבגר עומדת משימה  שתלווה אותו כל חייו, אך מופיעה במלוא עוצמתה עכשיו: עיצוב זהותו.
משימה זו כוללת התמודדות עם שאלות של יכולות, תכניות לעתיד, ערך עצמי, מיניות ומקום חברתי . כל אחד מהנושאים הללו, לפעמים כולם, יכולים להחוות כ"בוערים" ואפילו מייסרים. 
זאת, כיוון  שהצורך לעצב את העצמי בכל הצירים הרלוונטיים יחד עם דרישות הלימודים הגדלות, ההתמודדות החברתית בבית הספר, הקונפליקטים עם ההורים שהנער/ה עדין  ברשותם אך גם מתחיל/ה לראות אותם באור שונה, הרבה פעמים  אמביוולנטי, לפעמים אפילו זועם ומאוכזב, עלול ליצור "סיר לחץ" שכמותו הנער/ה לא חווה/חוותה בעבר.
השינויים הפיזיים והנפשיים של גיל ההתבגרות, כוללים  לא רק את ההבשלה המינית של הגוף, אלא גם שינוי מהפכני ביכולת לחשוב ולראות את העולם. המתבגר מתחיל לרכוש יכולת חשיבה דומה לזו של מבוגר. אולם,  החידוש שביכולות אלו והסערות של הגיל גורמים  לחוויות לרכוש עוצמה חריפה במיוחד.
פעמים רבות, נקודת ההתבוננות החדשה על העולם גורמת אצל מתבגרים אינטליגנטים ורגישים להתעוררות של שאלות "פילוסופיות" על ערך החיים, שיכולות להיתפס כמטרידות במיוחד ולעתים אף כשאלות של חיים ומוות.
זהו זמן שבו עלולים להתגלע קונפליקטים חדשים בזירה המשפחתית וקשיים בחיים החברתיים והתפקוד הלימודי. לעיתים, ישנה העצמה של קשיים קיימים. במקרים קיצוניים, עלולות להופיע בגיל זה בעיות רגשיות רציניות כגון דיכאון, חרדות רציניות, אנורקסיה וכו'.
גם כאשר אין בעיה נפשית מוגדרת, זהו גיל רגיש, שיכול להיות רווי מתחים. ההתמודדויות השונות עלולות להציב בפני המתבגר אתגרים קשים וחוויות רגשיות מציפות במיוחד, שמולם הוא יזדקק לעזרה.
פעמים רבות, הפנייה לטיפול  קשה במיוחד בגיל זה. אם היא באה מההורים, היא עלולה לעורר במתבגר צורך להתנגד ולבטא את המרד שלו, בין השאר בסירוב לטיפול. המתבגר עלול לחוות את ההפניה לטיפול כמשהו שמתייג אותו כבעייתי או אף כענישה. גם כאשר המתבגר מגיע בעצמו למסקנה שעליו לבקש טיפול, הוא עלול לחשוש מסטיגמה בקרב בני גילו או מ"מה זה אומר עליו" גם אם איש אינו יודע.
הרגישות הכרוכה בבניית הזהות והחשש של המתבגר מהשפעת המבוגרים, שלעיתים הוא חווה כבלתי רצויה, עלולות לגרום לו להיות הגנתי במיוחד ולהתנגד לטיפול.ההתנגדות יכולה להתבטא בהסתגרות,תכופות מתוך הרגשה  שהמטפל שייך לעולם המבוגרים, לדמויות סמכות שלא מבינות אותו, שאין לסמוך עליהן ושעלולות לשפוט אותו, להגביל ולנהל אותו, סתם "לבזבז את זמנו" בשטויות שאינן רלוונטיות לו, או אף לנצל אותו.    
אולם, אם מתגברים על קשיים אלו, גיל ההתבגרות, בגלל היותו תקופה מעצבת, הוא  גיל חשוב ואף קריטי, שבו התערבות טיפולית נכונה להוביל להקלה משמעותית ולהתחיל תהליך שתועלתו תורגש לאורך כל החיים .יכולות ההתמודדות, שהטיפול הפסיכולוגי יכול לסייע ברכישתן, ישמשו את הנער/ה גם כבוגרת בבניית מסלול חייו ובתגובה למשברים, בהם אנו פוגשים לאורך כל החיים.