על ציר הזמן: הבדלים במפגש הטיפולי עם מבוגרים, ילדים ונוער

 
טיפול במבוגרים

טיפול פסיכולוגי במבוגרים, בניגוד לטיפול בילדים, נעשה בעיקר דרך המדיום המילולי. אצל ילדים צעירים שפת הטיפול המרכזית היא פעמים רבות משחק. אולם, מרגע שתקשורת מילולית נעשית השפה העיקרית, כל חשיבתנו מונחית על ידי השפה ואפילו רבדים בלתי מילוליים ברובם, כמו חלום ופנטזיה הם בלתי נפרדים מהתפקוד השפתי.
עם זאת, קשר טיפולי מוצלח מתרחש בערוצי תקשורת מרובים: המטפל והמטופל מעבירים זה לזה מסרים בשפה, בשפת הגוף, באווירה רגשית, בשתיקות כמו גם בדיבור.
טיפול פסיכולוגי במבוגרים הוא, אם כן, מפגש לשיחה "רב ערוצית" בין שני מבוגרים, שיוצאים יחד למסע הכרות עצמית של המטופל. 
סביב הבחירה לפנות לטיפול עולים חששות ופעמים יש מידה מסוימת של אמביוולנטיות, שכן התחלת טיפול אינה בחירה פשוטה. היא כרוכה בהחלטה להתחיל להתמודד עם מקומות כואבים בתוכנו ועם הצורך לסמוך על אדם אחר שיעזור לנו בכך. אנשים רבים בתרבותנו האינדיבידוליסטית חוששים מהאפשרות של מתן אמון באחר וחרדים מפני מה שהם רואים כסכנה ל"תלות".

הפרדוקס הוא, שהניכור שתחושות אלו יוצרות הוא פעמים רבות הסיבה לפנייה לטיפול מלכתחילה. אנשים אחרים מרגישים קושי למקד בעצמם משאבים כספיים או לבקש את תשומת לבו של אדם אחר לבעיותיהם, ורגילים לסמוך על עצמם בלבד או אף להיות אלו שמטפלים באחרים. אלו הם כמובן רק כמה דוגמאות לקונפליקטים שהופכים את ההחלטה לפנות לטיפול להתלבטות מורכבת עבור חלק מהאנשים.

בטיפול, הקונפליקטים הללו נאספים אל תוך העבודה המשותפת ומובנים כחלק מהנושאים עמם הפונה מתמודד. המטרה היא לעבוד עם החוויה הנפשית על רבדיה המרובים לחשוב ולדבר את מה שעד כה לא נחשב ודובר ולאפשר התנהלות אחרת אל מול הקונלפליקטים והקשיים שעד כה ניהלו אותנו. החלטה להתחיל מסע שכזה יכולה  כרוכה באופן טבעי בקשיים והתלבטויות אך טומנת בחובה פוטנציאל אדיר לשינוי.

 
טיפול בבני נוער

טיפול פסיכולוגי במתבגרים הוא טיפול שנעשה על קו תפר קריטי בחייו של המטופל. המעבר מילדות לבגרות ידוע כמסובך ורגיש. בפני המתבגר עומדת משימה  שתלווה אותו כל חייו, אך מופיעה במלוא עוצמתה עכשיו: עיצוב זהותו.
משימה זו כוללת התמודדות עם שאלות של יכולות, תכניות לעתיד, ערך עצמי, מיניות ומקום חברתי . כל אחד מהנושאים הללו, לפעמים כולם, יכולים להחוות כ"בוערים" ואפילו מייסרים. 
זאת, כיוון  שהצורך לעצב את העצמי בכל הצירים הרלוונטיים יחד עם דרישות הלימודים הגדלות, ההתמודדות החברתית בבית הספר, הקונפליקטים עם ההורים שהנער/ה עדין  ברשותם אך גם מתחיל/ה לראות אותם באור שונה, הרבה פעמים  אמביוולנטי, לפעמים אפילו זועם ומאוכזב, עלול ליצור "סיר לחץ" שכמותו הנער/ה לא חווה/חוותה בעבר.
השינויים הפיזיים והנפשיים של גיל ההתבגרות, כוללים  לא רק את ההבשלה המינית של הגוף, אלא גם שינוי מהפכני ביכולת לחשוב ולראות את העולם. המתבגר מתחיל לרכוש יכולת חשיבה דומה לזו של מבוגר. אולם,  החידוש שביכולות אלו והסערות של הגיל גורמים  לחוויות לרכוש עוצמה חריפה במיוחד.
פעמים רבות, נקודת ההתבוננות החדשה על העולם גורמת אצל מתבגרים אינטליגנטים ורגישים להתעוררות של שאלות "פילוסופיות" על ערך החיים, שיכולות להיתפס כמטרידות במיוחד ולעתים אף כשאלות של חיים ומוות.
זהו זמן שבו עלולים להתגלע קונפליקטים חדשים בזירה המשפחתית וקשיים בחיים החברתיים והתפקוד הלימודי. לעיתים, ישנה העצמה של קשיים קיימים. במקרים קיצוניים, עלולות להופיע בגיל זה בעיות רגשיות רציניות כגון דיכאון, חרדות רציניות, אנורקסיה וכו'.
גם כאשר אין בעיה נפשית מוגדרת, זהו גיל רגיש, שיכול להיות רווי מתחים. ההתמודדויות השונות עלולות להציב בפני המתבגר אתגרים קשים וחוויות רגשיות מציפות במיוחד, שמולם הוא יזדקק לעזרה.
פעמים רבות, הפנייה לטיפול  קשה במיוחד בגיל זה. אם היא באה מההורים, היא עלולה לעורר במתבגר צורך להתנגד ולבטא את המרד שלו, בין השאר בסירוב לטיפול. המתבגר עלול לחוות את ההפניה לטיפול כמשהו שמתייג אותו כבעייתי או אף כענישה. גם כאשר המתבגר מגיע בעצמו למסקנה שעליו לבקש טיפול, הוא עלול לחשוש מסטיגמה בקרב בני גילו או מ"מה זה אומר עליו" גם אם איש אינו יודע.
הרגישות הכרוכה בבניית הזהות והחשש של המתבגר מהשפעת המבוגרים, שלעיתים הוא חווה כבלתי רצויה, עלולות לגרום לו להיות הגנתי במיוחד ולהתנגד לטיפול.ההתנגדות יכולה להתבטא בהסתגרות,תכופות מתוך הרגשה  שהמטפל שייך לעולם המבוגרים, לדמויות סמכות שלא מבינות אותו, שאין לסמוך עליהן ושעלולות לשפוט אותו, להגביל ולנהל אותו, סתם "לבזבז את זמנו" בשטויות שאינן רלוונטיות לו, או אף לנצל אותו.    
אולם, אם מתגברים על קשיים אלו, גיל ההתבגרות, בגלל היותו תקופה מעצבת, הוא  גיל חשוב ואף קריטי, שבו התערבות טיפולית נכונה להוביל להקלה משמעותית ולהתחיל תהליך שתועלתו תורגש לאורך כל החיים .יכולות ההתמודדות, שהטיפול הפסיכולוגי יכול לסייע ברכישתן, ישמשו את הנער/ה גם כבוגרת בבניית מסלול חייו ובתגובה למשברים, בהם אנו פוגשים לאורך כל החיים.

 
טיפול בילדים

ילדות היא זמן מופלא וייחודי. ב"מופלא" הכוונה היא לאו דווקא שזו תקופה נפלאה ומהנה, אם כי כמובן זה יכול להיות כך. סלמה פרייברג (1993) קראה לשנות הילדות "השנים המופלאות" בגלל שליטתו של הדמיון בעולמם של  ילדים צעירים. אצל ילדים קטנים, ההבחנה החדה שיש למבוגרים בין מציאות פנימית לחיצונית עדין לא מפותחת במלואה. עולמם של הילדים הוא עולם קסום מאוכלס ביצירי דמיון- לעיתים מקסימים ומהנים, ולעיתים גם מפחידים מאוד- כמו רוחות ומפלצות שמככבים בפחדי הילדות – בעיקר בפחד מפני החושך והלילה. זו הסיבה לכך שפחדי ילדות הם תופעה נפוצה כל כך. עם זאת, היא יכולה גם להקצין, ולהפוך  לקושי רציני בחיי הילד ומשפחתו, שמצריך טיפול.

בילדות הרכה, הילד הולך ורוכש שפה, אך גם כאן, כמו בהבחנה בין דמיון ומציאות, מדובר בתהליך: שנים רבות  עוברות מהזמן בו ניתן לומר שהילד מדבר, ועד שיש לו שפה דומה לזו של מבוגר. למעשה, עד גיל ההתבגרות, ואפילו במהלכו, הולכת השפה ומתפתחת. אחד האתגרים הגדולים הוא לסייע לילד לפתח "שפה רגשית" לדעת להבין ולשיים את חוויותיו . ברגע שיודעים לתת שם לרגשות, קל יותר להכיל אותם ולהתמודד עם מצבים קשים.

"שפתו" של הילד היא פעמים רבות ההתנהגות שלו- רגשותיו מובעים דרך משחק, וכאשר הוא במצוקה דרך הפרעות התנהגות. ילד שחווה קושי רגשי עלול לבטא את זה דרך התנהגויות שונות: הסתגרות ושתיקה, אלימות ו"התפרעות", הרטבה בלילה אחרי שנגמל, בכי וקשיי פרידה מוקצנים,  ביישנות ומופנמות שפוגעות בתפקוד החברתי ועוד. כאשר מופיעים סימני מצוקה כאלה חשוב לפנות להתייעצות ולעיתים לטיפול.

עבור ההורים, פנייה לטיפול יכולה להיות מלווה בהרגשה לא פשוטה. הילד יקר להוריו, והם מושקעים בו רגשית. קשה להודות שהוא סובל ושרוי במצוקה. סיבה נוספת היא חוויה שיפוטית שההורה מתנסה בה. הוא חושש שמא העובדה שהילד הולך לטיפול משמעותה שמשהו "לא בסדר" בילד, או לחלופין שההורה היה "הורה לא טוב". רגשות אלו הם מאוד נפוצים וגורמים להורים סבל רב ולעיתים הימנעות מטיפול.

למעשה, כמובן לא מדובר בילד "פגום" או הורה "רע". כל ילד הוא אישיות ייחודית ומורכבת שמושפעת מנטיות אופי מולדות (מה שמכונה "טמפרמנט") ומחוויות חיים בתוך המשפחה, בגן, בבית הספר ובכל הסביבות עמן הילד בא במגע.  כולנו חווים קשיים, הן כהורים והן כבני אדם וסוחבים מטענים שצברנו לאורך חיינו ואשר משפיעים על ההורות ועל ניהול המשפחה.

רוב ההורים עושים כמיטב יכולתם להיות אבא טוב או אם טובה- ואכן, אנחנו מעניקים לילדינו את המיטב שבנו. אולם, הורות היא תפקיד שתובע מאדם את כל כולו, וחושף תמיד את בעיותינו כמו גם את יתרונותינו ויכולותינו. כך, הילדים תמיד נמצאים במגע  גם עם הקשיים שיש לנו כבני אדם ועם האתגרים שעמם מתמודדת המשפחה (למשל מריבות, קשיים כלכליים, גירושין, מחלות מעברים ופרידות).

טיפול הוא הזדמנות לעזור להבין את מקור המצוקה ולהעניק לילד ולמשפחה כלים חדשים למודעות ולהתמודדות. ילדים נמצאים בגיל שבו כל דבר נחווה בעצמה ויכול להשפיע עמוקות. הצד החיובי של המטבע הוא שילדים עשויים להגיב במהירות יחסית לטיפול ולכל התערבות חיובית בחייהם. זהו גיל גמיש, וניתן פעמים רבות לטפל ביעילות בקשיים שמתעוררים ולהחזיר את הילד למסלול של צמיחה והתפתחות.

צור קשר

ד"ר אליס בר נס 

שדרות ירושלים 29 

רמת גן

טל : 050-6707579

    © 2018 by Alice Bar Nes P.Hd. Proudly created with Wix.com