ספרים מומלצים למתעניינים בפסיכולוגיה/ אליס בר-נס

הספר הראשון עליו אמליץ לכל המעוניין להכיר את התיאוריה הפסיכואנליטית הוא 'פרויד ומעבר לו' שנכתב על ידי סטיבן מיטשל ומרגרט ג' בלאק.
המחברים, שני תיאורטיקנים בולטים (שהם גם בעל ואשה) מארצות הברית ומייסדי התנועה ההתיחסותית, שמו לנגד עיניהם מטרה שאפתנית: לכתוב סיכום בהיר ומובן של הפסיכואנליזה לתנועותיה ולתקופותיה, שיתאים לאנשי מקצוע אך יהיה נגיש גם לקהל הרחב. בהתחשב בכך שהפסיכואנליזה היא  פרוייקט מורכב המתפרש על פני כמאה שנה, מדובר בהצלחה מרשימה. 
אני מצאתי את הספר בהיר, מרתק ויחיד מסוגו- הטקסט היחיד המוכר לי, שמצליח "לסדר את הראש" לגבי התיאוריות הפסיכואנליטיות לתולדותיהן והטיפול הנגזר מהן. למרות הקיצור המתחייב, מיטשל ובלאק אינם מוותרים על דיון  מחכים ומתוחכם לגבי יתרונותיהן וחסרונותיהן של התיאוריות השונות, תוך התייחסות למחלוקות הבוערות, ומתן קול הוגן ומשכנע לכל צד בוויכוח, גם זה המנוגד להשקפתם. כתיבתם מתובלת לכל אורכה בדוגמאות מתוך טיפולים, דוגמאות שנותנות חיות לתיאוריה ומבהירות את יישומיה.
הספר אידיאלי לסטודנטים ולמתמחים בפסיכולוגיה אך גם לכל המבקש להבין מהו טיפול פסיכולוגי פסיכואנליטי (הגישה הטיפולית הרווחת בארץ ובמקומות רבים בעולם)  ועל איזו חשיבה הוא נשען. הכתיבה קולחת ואינה מחייבת ידע קודם,  אלא רק עניין וסקרנות כנה לתחום, שכן לא מדובר בסקירה שטחית, אלא במבוא מרתק ורציני, שגם אנשי מקצוע וותיקים יכולים להשתמש בו לסידור מחשבתם התיאורטית והבהרתה. 

הספר השני, שנכתב גם הוא מתוך פנייה כפולה לקהל המקצועי ולקהל המתעניינים, הוא 'תליין האהבה' של אירווין יאלום.
בניגוד להמלצה הקודמת 'תליין האהבה' אינו ספר תיאורטי. זהו ספר סיפורים קצרים על טיפול. כל סיפור הוא על מפגש טיפולי של יאלום עם אחד ממטופליו, שנכתב בנימה אישית ומרגשת.
יאלום מאפשר הצצה אינטימית אל תוך חדר הטיפולים, מתוך כנות נדירה לגבי רגשותיו וחוויותיו של המטפל. בעיניי, הספר מעורר משיכה עזה לעולם הטיפול, כשהוא חושף את האומץ הרגשי  ואת המאבק האישי שהמפגש הטיפולי דורש מכל אחד ממשתתפיו, ואת הצמיחה האישית שיכולה להיות פריו.
למרות שהספר ספוג באישיות ובהשקפות היחודיות ליאלום, הוא נותן 'טעימה' נאמנה למדי של  חווית הטיפול משני הכורסאות- זו של המטפל וזו של המטופל, גם עבור מי שמעולם לא ישב באחת מהן. 
סגנונו של יאלום, המשתמש בחשיפת רגשות עזים וחשיפה אישית  כ'שטנץ' חוזר בספריו, נראה בספר זה רענן וכנה יותר, ומרגיש פחות חזרתי ופחות מוגזם מכפי שהוא מופיע, לטעמי, בכמה מספריו האחרים. מומלץ בחום לכל הרוצה להרגיש 'איך זה מבפנים' .

ספר בסגנון דומה, תוצרת 'כחול  לבן' הוא 'סערת נפש' של יורם יובל.
גם ספר זה עוסק בדמויות שונות שהמחבר פגש בעבודתו כמטפל. בניגוד ליאלום, יורם יובל אינו מתמקד דווקא  בסיפורים יחודיים, אלא מנסה לפרוש פנורמה של הנושאים האופיניים שפוגשים בחדר הטיפולים הישראלי. הדמויות משכנעות ומוכרות ובחלקם, אנחנו יכולים לפגוש את עצמנו. גם ד"ר יובל מאפשר חיבור חי  עם מה שקורה בחדר הטיפולים ובמידה רבה יוצר "פרסומת" די מוצלחת למדוע כדאי לבקר בו, בין השאר, כיוון שהוא מציג את הקשיים, וההזדקקות לטיפול, של אנשים מצליחים ואינטיליגנטים במיוחד.
למרות שנהנתי מההספר, ואני חושבת שהוא  יכול להיות התחלה טובה לכל המבקש טעימה ספרותית מעולם הטיפול, אני מוצאת את כתיבתו של יאלום  ב'תליין האהבה' מעט יותר מתוחכמת ויותר מעניינת. 

ספר ישראלי נוסף הוא 'העצמי כפרוייקט עיצוב' של קרלו שטרנגר.
ספרו של שטרנגר מכיל, בשפה נגישה, מושכת וקולחת, תיאוריה מעניינת על הזהות האנושית בעידן הפוסט מודרני והקשיים הפסיכולוגיים הנובעים ממנה.
שטרנגר מדבר על התביעה התרבותית להתייחס לעצמי כאובייקט לעיצוב אסתטי, 'עיצוב' ש'צריך' להיות מורכב בין השאר מהישגים אישיים גבוהים, שמגולמים הן בהצלחה כלכלית והן מ"הגשמה אישית" –יכולת לבטא בעבודתנו את עניינינו, תשוקותינו ויכולותינו האישיות.
עבור רבים זוהי תביעה בלתי אפשרית ומאמללת- ליצור את עצמך בצורה מבריקה, מוצלחת ומקורית בעולם שבו יש אפשרויות רבות ומסחררות, חסרות מנוח, אך ללא קווים מנחים מלבד דרישה זו להפקה כה מתוחכמת של העצמי.  
שטרנגר מציע נקודת מבט רעננה המשלבת ידע פסיכולוגי, פילוסופי, הבנה היסטורית  וביקורת תרבות, כדי לסייע לנו להבין את האדם בן זמננו ואת מצוקותיו.

בגיחה נוספת לארצות הברית, ארצה להמליץ על 'בכבלי האהבה' של ג'סיקה בנג'מין.
ספר זה, למרות שאינו דורש בהכרח ידע קודם, אינו קל לקריאה, ועשוי להיות נגיש יותר לאלה הרגילים בקריאת ספרות פסיכואנליטית.
עם זאת, מי שיבחר להשקיע את המאמץ ימצא  ספר מקורי וחשוב על אחת הבעיות המטרידות ביותר הן ברמה האישית והזוגית, והן ברמה התרבותית: הקשר הסבוך, ההיסטורי והפעמים רבות אפל- בין אהבה ושליטה.
הספר משלב מבט פילוסופי והיסטורי עם גרעין פסיכואנליטי, המתמקד בהבנת התפתחותה של האישיות האנושית מתוך הקשר הראשוני עם ההורים, והמומים שיכולים להיות מוטלים בהתפתחות זו.
זוהי למעשה התיאוריה הפסיכואנליטית המקיפה ביותר המוכרת לי המתמקדת בהתפחותה של האשה.
אולם, ערכו של הספר אינו בתרומה להבנת נשים בלבד, אלא בהבנה מעמיקה ועשירה יותר של האופן בו נבנית האישיות האנושית ומתרקמים יחסים אנושיים מהרמה המשפחתית והפרטית של אם- ילד או גבר אשה ועד לרמת התרבות. בנג'מין מראה כיצד רמות אלו חודרות זו את זו ומשפיעות זו על זו, ולא רק במובן הבנלי, ש'התרבות מעצבת את הפרט', ומעמדה הבעייתי של האשה אינו אלא תוצר תרבותי חולף, עם גם וותיק. ניתן להבין מבנג'מין  שהתרבות אינה רק סיבה, אלא גם תוצאה של  מבנה מושרש עמוק, ופתולוגי לשיפוטה, של האישיות האנושית.
משום כך אין די, לדעתה, בתמורות היסטוריות ברוח הפמיניזם בכדי לשנות את המבנה הפנימי המהותי של המשפחה ושל האדם החי בה, אלא יכולת, אותה ניתן לבנות רק בקשר מיטיב (למשל בטיפול פסיכולוגי) להכרה הדדית בין סובייקט לסובייקט, הכרה שלפי בנג'מין היא הישג התפתחותי מאוחר ונכסף, ושרק היא יכולה לחלץ את האדם ואת קשריו האישיים מקוטביות חסרת תקווה של שולט ונשלט, קורבן ותוקפן, פסיבי ואקטיבי או בלשונה, זה ש'עושה' וזה ש'עושים לו'.
בעיניי בנג'מין, אין זה משנה אם אתה כרגע זה שלמעלה או זה שלמטה- במקרים קיצוניים המזוכיסט או הסדיסט. הבעיה טמונה בעצם המבנה הקווי, החד מימדי, שלנצח יהיה כמו נדנדה שתיקח את רוכביה מעלה ומטה. היכולת לראות אפשרות שלישית, להכיר זה בזה כסובייקטים ולנוע בצורה משחקית בין נקודות מבט שונות, היא בעיניי בנג'מין המפתח לאהבה ולאישיות בשלה.
 
ובכיוון אחר לחלוטין, הרחק מעולם המחשבה הפסיכואנליטית ומה שנחשב כמצוי בקוטב המנוגד לו בעולם הטיפולי, אני ממליצה על הספר 'די לאובססיה' של עדנה פואה ופרופ' רייד וילסון.  
המדובר בספר עזרה עצמית שמבוסס על מחקר פסיכולוגי אקדמי. המחקר, והכלים שהמחברים גוזרים ממנו, צומח מגישה שנקראת Cognitive behavioral therapy או בקיצור  CBT.
CBT הוא תיאוריה מבוססת מחקר שזוכה להצלחה רבה בארצות הברית, ועוסקת בפתרונות טיפוליים הנשענים על תיאוריות למידה, ועוסקים בהתמודדות עם מחשבות ואמונות לא מועילות על ידי אתגורן בהיגיון ובהתנסות מעשית.
הכלים הנגזרים מהתיאוריה משמשים לטיפול בסימפטומים ממוקדים וזוכים להצלחה רבה בטיפול בהפרעות חרדה, כגון אובססיה קומפולסיה עליה נכתב הספר.
זהו ספר מעשי,ערוך בנקודות וטבלאות שמעניק כלים שימושיים רבים. חלק מן הכלים ניתן להכליל לדעתי גם לטיפול בסוגי חרדה אחרים והספר יכול להתגלות כשימושי מאוד למי שמבקש להתמודד עם סימפטומים מסוג זה, כמו גם למי שמבקש להבין את רוח הטיפול הקוגנטיבי ההתנהגותי, ה CBT.
כמי שמשלבת פעמים רבות כלים קוגנטיביים התנהגותיים בטיפול, אני מוצאת שהספר יכול להועיל פעמים רבות הן בפני עצמו והן ככלי עזר בתוך טיפול פסיכולוגי.
עם זאת, אני עוסקת רק לעיתים נדירות בטיפול קוגנטיבי התנהגותי טהור. אני מוצאת שעומקם ורוחבם של הקשיים האנושיים, טבעם המורכב והפעמים רבות לא מוגדר, שקשה לצמצמו ל"סימפטום" יחיד, אינו יכול תמיד  להסתייע רק באותם כלים מעשיים.
טבלאות המעקב, הניסויים התנהגותיים, מועילים וחשובים (ולעיתים חיוניים לחלוטין להתקדמות) ככל שיהיו, פעמים רבות אין די בהם. את ההתנסות בהתנהגות שונה ב"עולם האמיתי" צריכה הרבה פעמים להקדים התנסות ארוכה ועמוקה בקשר טיפולי, החותר להכרה עצמית  ולגיוונם והעשרתם של האופנים, בהם אנחנו יכולים לחוות את עצמנו, ולכן גם לפעול .


הסקירה שלמעלה מהווה,כמובן, נקודת מבט אישית על אוסף קצר מאוד ולא שלם של טקסטים שעשויים לעניין את המתעניינים בנפשם, בתרבותם ובעולם המחשבה הפסיכולוגית והפסיכואנליטית. יחד עם זה, אני מקווה שיש בהם כדי לכוון להתחלה אפשרית של המסע בעולם הזה על היבטיו השונים: האנושיים חוויתיים, התיאורטיים, המעשיים וגם האסטתיים .